פסק דין
בפני תביעת התובעים לפיצויים בסכום של 10,000 ₪ וזאת בשל העובדה שלטענתם הנתבעת ביצעה תיקון לקוי למקרר שהיה ברשותם וכתוצאה מאותו תיקון ליקוי, הפסיק המקרר לקרר ובשל כך נאלצו התובעים להחליפו במקרר חדש בעלות של 6,700 ₪.
1. המדובר במקרר מסוג אמנה שנרכש בשנת 2005 ואשר בוטח בשירות תיקונים של הנתבעת עפ"י כתב שירות.
ביום 10.5.10 הזמינו התובעים טכנאי מטעם הנתבעת מאחר וחלה תקלה במערכת הקירור וההקפאה. טכנאי מטעם הנתבעת קבע כי יש להחליף מדחס וכך אמנם נעשה (להלן: "הביקור הראשון").
2. על אף ביצוע התיקון, בחודש 8/2010 קראו התובעים לטכנאי מספר פעמים נוספות וזאת מאחר והתקלה במערכת הקירור וההקפאה חזרה על עצמה, ובכל פעם הטכנאי קבע כי יש להוסיף גז וכך נעשה על ידו.
3. בחודש 9/2010, לאחר שהתובעים נואשו מהתיקון באמצעות הנתבעת, פנו הם לטכנאי פרטי (להלן: "הטכנאי הפרטי") אשר בדק את המקרר וקבע כי המדחס שהותקן על ידי הנתבעת, אינו מתאים לסוג המקרר והינו מדחס ישן הפועל על בסיס גז מסוג ישן, וכתוצאה מאי התאמת המדחס, נגרמו סתימות במערכת הקירור. הפתרון לדעת אותו טכנאי היה להחליף את המדחס, לבצע שטיפה של מערכת הקירור ולהחליף פילטר.
במסמך שנערך על ידי אותו טכנאי, צוין בשרטוט מטעמו כי קיים ריקבון בצנרת הגז וצוין כי אחרי פירוק המדחס, רצוי להחליף צינור זה.
4. לטענת התובעים בסמוך לערב ראש השנה, התקלקל המקרר פעם נוספת ובשל העובדה כי הנתבעת סירבה להכיר באחריותה לכשל שאובחן על ידי הטכנאי פרטי, רכשו התובעים, ביום 5.9.10, מקרר חדש.
5. ביום 3.11.10 קראו התובעים לטכנאי נוסף מטעם חברת קריסטל (היא זו שמכרה לתובעים את המקרר החדש) וגם טכנאי זה, אישר את ממצאי הטכנאי הפרטי וערך מסמך מטעמו המציין את אי התאמת המדחס והגז שהרכיבה הנתבעת, וכן כי עלות תיקון המקרר תעמוד על סך של 3,000 ₪.
6. הנתבעת איננה מכחישה את השתלשלות העניינים אולם לטענתה בבדיקה שנערכה על ידי טכנאי מטעמה בחודש 8/2010 (לאחר החלפת המדחס) ציין הטכנאי בפני התובעים כי קיים ריקבון בצנרת הגז אותה צריך לתקן בתשלום כיוון שחלודה וקורוזיה לצנרת, אינה מכוסה על ידי הנתבעת וזאת בהתאם להוראת סעיף ט' לחריגים לכתב השירות. מאחר והתובעים בחרו שלא לעשות כן, אין להם להלין אלא על עצמם.
הנתבעת מוסיפה כי גם הטכנאי הפרטי שהזמינו התובעים, אישר למעשה את הממצא כי קיים ריקבון בצנרת.
הנתבעת מכחישה את אי התאמת המדחס למקרר אולם בכל מקרה טוענת שגם באם נכונה טענה זו, הרי שאין קשר בין אי התאמת המדחס לבין התקלה במקרר, אשר מקורה בצנרת הרקובה אשר כאמור אינה באחריות הנתבעת.
7. לאחר עיון בטיעוני הצדדים ושמיעתם בפני, אני סבורה כי שני הצדדים לא דקו פורתא בטיעוניהם שכן, גם באם אלך לשיטתה של הנתבעת כי מקור התקלה שנותרה במקרר הינה בצנרת הרקובה, הרי שמכאן נובעת המסקנה הברורה שהטכנאי בביקורו הראשון, לא אבחן כראוי את התקלה ולמעשה על פי קו הטיעון שהיא נוקטת בו, יתכן ולא היה מקום כלל להחלפת המדחס שכן ברור שפעולה כזו לבדה, כאשר קיים ריקבון בצנרת, לא יביא לפתרון התקלה אלא מהווה לכל היותר פעולה של "עזרה ראשונה" בלבד.
מהשתלשלות העניינים כפי שהיא מתוארת בכתב ההגנה עולה כי באותו ביקור ראשון לא הסביר הטכנאי מטעם הנתבעת לתובעים עובדה זו (אשר יתכן וכלל לא אובחנה על ידו...) ולא הביא לידיעתם כי החלפת המדחס, ככל הנראה, לא תביא לפתרון הבעיה לאורך זמן שכן כאמור, נדרשת גם החלפת הצנרת שאינה כלולה באחריות, דבר שכן נאמר במפורש באחד הביקורים הבאים בחודש 8/10 כפי שמפורט בכתב ההגנה.
8. מנגד, גם בהנחה שטענת התובעים, המגובה בחוות דעתם של שני טכנאים שונים כי המדחס שהתקינה הנתבעת אינו מתאים למקרר, אין די בכך כדי להביא לקביעה כי אותה אי התאמה היא שגרמה לקלקול המקרר ולא הצנרת הרקובה שכאמור נמצאה לפחות על ידי אחד מהטכנאים מטעמה. יתרה מכך, טענת התובעים כי אותה אי התאמה של המדחס היא שגרמה לריקבון ולסתימות החוזרות בצנרת הגז, לא נתמכה באף אחת מחוות הדעת מטעם התובעים.
מכאן עולה שהתובעים לא הוכיחו שאי התאמת המדחס שהתקינה הנתבעת היא זו שגרמה בסופו של יום, כגורם בלעדי, להשבתת המקרר ומשכך בוודאי שאין מקום לחייב את הנתבעת במלוא העלות של רכישת מקרר חדש. מנגד, הנתבעת לא שכנעה אותי כי עצם פעולת החלפת המדחס היתה הפתרון הנכון במועד שבו בוצע על ידה, ואף לא שוכנעתי כאמור לעיל, כי הנתבעת הסבירה לתובעים את המצב כהוויתו באותו המועד.
9. משכך, אני סבורה שהנתבעת גרמה לתובעים להוצאות נוספות ומיותרות אשר ניתן היה לחסוך את כולן באם היתה מביאה בפניהם את המצב לאשורו כבר בבדיקה בחודש 5/2010. הוצאות אלו כוללות תשלום עבור ביקורים חוזרים של הטכנאים מטעם הנתבעת וכן ביקורים חוזרים של הטכנאים הפרטיים מטעם התובעים. בנוסף זכאים התובעים לפיצוי על הטרדה והטרחה שהיתה כרוכה בטיפול בענין במשך כחודשיים ימים לרבות ביקורים חוזרים של טכנאים על מנת לרדת לשורש הבעיה.
אמנם בסופו של יום התובעים בחרו לרכוש מקרר חדש ולא לשאת בעלות תיקון המקרר הישן (לרבות החלפת המדחס הלא מתאים) בעלות של 3,000 ₪, אולם למרות זאת הם זכאים לפיצוי חלקי בלבד עבור אותו חלק מהתיקון שהיה נדרש למקרר הישן, אלמלא היו קונים מקרר חדש, לצורך החלפת המדחס והתאמתו, שכן גם באם היו התובעים מבצעים את החלפת הצנרת הנדרשת (תוך נשיאה מלאה בהעדר כיסוי בכתב השירות של הנתבעת), עדיין היה צריך להשיב לקדמותו את המצב ולהתקין מדחס מתאים במקום זה שהנתבעת התקינה.
במכלול הנסיבות המפורטות לעיל אני מוצאת לנכון לקבוע את הפיצוי הראוי בסך של 2,200 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 450 ₪.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.